פרשת זיוף מבחני אמיר

הסיפור הוא כזה, בחור צעיר שנבחן באחד ממבחני אמיר וכנראה לא היה מרוצה מציון המבחן שקיבל, ביקש מחבר שלו לגשת ולהיבחן במקומו במבחן אמיר. שני החברים התרשלו גם במקרה הזה ונתפסו. לאחר שהודו במעשים, הורשעו הצעירים בעבירות של זיוף והונאה על ידי בית המשפט. לעומת זאת, השניים פנו לבית משפט השלום בירושלים בטוענה כי הרשעה במקרה הזה תפגע בעתידם. לזכותם ייאמר כי בית המשפט קנה זאת, והמיר את העונש ל-300 שעות של"צ (שירות לתועלת הציבור) בלבד. במילים אחרות ניתן לומר כי שני הצעירים בהחלט 'יצאו בזול' מהמקרה הזה.

כתב האישום

הנאשם הוא סטודנט למנהל עסקים, אשר ניגש למבחן אמיר המתבצע בשפה האנגלית. כאשר קיבל את הציון לא היה מרוצה ממנו והחליט לעשות מעשה. הסטודנט פנה לחבר מהעבודה. החבר אנגלוסכסי, דובר אנגלית ברמת שפת אם, התבקש על ידי חברו הסטודנט לגשת למועד מבחן אמיר הבא במקומו. החבר הנאמן נענה לבקשת חברו וניגש למבחן אמיר כאשר הוא מציג תעודת זהות מזויפת.

הציון במבחן היה גבוה להפליא ולאור כך, עלה החשד מצד מרכז הבחינות. הסטודנט זומן למבחן חוזר, רק שהפעם בשונה מהפעם הקודמת, התבקש הסטודנט לבצע את המבחן בנוכחות קצינת הביטחון של המרכז. הקצינה עלתה מיד על התקלה, פשוט מפני שאותו סטודנט לא הגיע שוב אלא שלח את חברו בשנית.

בכתב האישום נטען כי שני החברים ביצעו עבירות של קבלת דבר במרמה.

  • הסטודנט - אישום בגין זיוף דבר במרמה.
  • החבר האנגלוסכסי - אישום בגין שימוש במסמך מזויף. ובנוסף, התחזות לאחר בכוונה להונות.

הנאשמים הודו במעשה והורשעו. במהלך הצגת הטיעונים לעונש, ביקשו הנאשמים מבית המשפט להימנע מלהרשיע אותם, ובמקום שיטיל עליהם של"צ (שירות לתועלת הציבור) ותו לא.

תגובת המדינה

המדינה ביקשה להשאיר את האישומים כמו שהם ובנוסף להטיל על הנאשמים את עונש השל"צ, קנס כספי ומאסר על תנאי. אף על פי שמדובר בשני בחורים נורמאליים, ללא עבר פלילי, העבירות שביצעו חמורות ביותר. בנוסף נטען כי תופעת הזיופים בקרב מבחנים חשובים ומכריעים היא ידועה ומוכרת, ובאה לפגוע בטוהר המבחנים ובציבור הנבחנים כולו. לכן, ביקשה המדינה לעורר הרתעה ועל כך העונש הכבד יחסית. המקרה הנוכחי אינו מונע הרשעה, ואין כל הוכחה כי הרשעה במקרה זה תפגע בנאשמים באופן קשה בעתיד.

תגובת הסטודנט

עורך הדין (סנגור) של הסטודנט טען להגנתו, כי הסטודנט הוא בחור צעיר ונורמאלי, ללא רישומים פליליים ועבר פלילי. בנוסף נאמר, כי הסטודנט התחתן לא מזמן ונמצא במצב כלכלי קשה. להגנתו אמר כי מעשיו של הסטודנט נבעו מתוך לחץ נפשי כבד בתקופת הלימודים. אם בית המשפט יחליט לבסוף להרשיע אותו, הדבר יימנע ממנו להתקדם בעבודה, ומה גם שהעתיד האקדמי שלו גמור לחלוטין בעקבות המקרה. לטענתו, המוסדות האקדמיים בארץ סימנו אותו, והוא נמצא ברשימה השחורה שלהם.

תגובת החבר האנגלוסכסי

עורך הדין של החבר הציג טיעון בו הוא מספר על הנאשם שהחליט לעשות עלייה והגיע לישראל. לטענתו, הוא ניסה להתחבב על חברו ולכן נענה בחיוב לבקשה. בנוסף ציין, כי הוא מודה במעשים ולוקח עליהם אחריות מלאה, וכי הוא עובד למחייתו ומתחיל בקרוב את שנת הלימודים האקדמית. לדבריו, המעשים שביצע חריגים ואינם משקפים את התנהגותו הרגילה. הצעיר הפיק את הלקח והבין את חומרת המעשה.

תגובת שופטת בית המשפט אילתה זיסקינד

כפי שצוין קודם, בית המשפט בראשות השופטת אילתה זיסקינד לא הרשיע את הצעירים. העונש במקרה הזה הוא שירות לתועת הציבור במסגרת של 300 שעות.

בפתח דבריה, אמרה השופטת כי " איזון האינטרסים השונים במקרה שלפני אינו מן הקלים". לבסוף קבעה השופטת כי המעשים שביצעו שני הצעירים הם חמורים ופוגעים באמון הציבור במוסדות הלימוד. אך לעומת זאת, יש להסתכל על הצד השני, שם קיים האינטרס של שני הצעירים הנורמטיביים ללמוד את הלקח מהמקרה ולהבין כי הרשעה בבית המשפט יכולה להוביל לפגיעה בעתיד של שניהם.

לסיכום

בסופו של דבר נקבע כי מצד אחד רמאות בקרב מבחנים יוצרת מצב שבסופו ניתנת הכשרה מסוימת למישהו שבעצם לא מגיע לו לקבל אותה. דבר זה גורם להונאת הציבור. לדוגמא, רוקח בקופת החולים שאיננו יודע לקרוא מרשמי רופא או שאין לו מושג לגבי התרופה שאתם צריכים.

מצד שני, קבע בית המשפט כי שני הנאשמים במקרה הזה, הם צעירים אשר רק מתחילים את דרכם. השניים אנשים נורמטיביים ובעלי פוטנציאל לניהול חיים רגיל וטוב. בנוסף נאמר, כי הצעירים כשלו בקבלת החלטה גורלית לעיצוב חייהם אך הפיקו את הלקח. הפסיקה הסופית היא כי אין לפגוע בעתיד האקדמי והתעסוקתי של שני הצעירים. העונש במקרה הזה, 300 שעות שירות לתועלת הציבור.

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם